הנפקת אג"ח ממשלתי מתבצעת ע"י בנק ישראל. בנק ישראל קובע מהו הסכום שיגויס כל חודש ובאלו איגרות חוב יגויס סכום זה. בנק ישראל יכול להנפיק את אותה סידרה במשך מספר שבועות (סידרה של אג"ח זוהי איגרת ספציפית עם תנאים שווים של בסיס הצמדה, מועד פדיון וכו'. סדרה א' פרושה שמדובר באיגרת חוב חדשה. הנפקת תתי סדרות נוספות משמעה הנפקת כמות נוספת של תעודות שכבר קיימות ונסחרות).
המשך »
את איגרות החוב ניתן להנפיק בשלושה אופנים:
1. הנפקה במכרז על שער
במכרז על השער קובע המנפיק שער מינימום להזמנת האג"ח. כל מזמין מציין, בנוסף לכמות הנדרשת על ידו, מהו השער אותו הוא מוכן לשלם. השער שיקבע במכרז הינו השער בו סופק כל ההיצע כאשר מי שהזמין בשער הגבוה משער הסגירה יקבל את מלוא הזמנתו וביצוע חלקי יבוצע רק למזמינים בשער הסגירה.
המשך »
הערך מתואם של האיגרת (פארי)
הערך המתואם של האיגרת הינו ערכה הנקוב בתוספת ריבית ו / או הפרשי הצמדה שנצברו לאיגרת מיום הנפקתה ועד ליום החישוב.
כאשר האיגרת נקנית במחיר הגבוה מהפארי נאמר שהאיגרת נקנית בפרמיה והמשמעות היא, שהתשואה שנקבל מהאיגרת נמוכה מהריבית הנקובה עליה. במקרה זה נוצר הפסד הון.
המשך »
כאשר מדובר על אגרות חוב נושאות ריבית, ניתן לאפיין גורמים שונים מהם מושפעת התשואה:
מחיר (עלות) האיגרת – ככל שמחיר האיגרת נמוך יותר, התשואה השנתית גבוהה יותר.
שיעור הריבית נקובה – ככל שהריבית גבוהה יותר וכל שאר התנאים זהים, התשואה השנתית גבוהה יותר.
אורך חיי האיגרת – ככל שאורך חיי האיגרת קצר יותר, וכל שאר התנאים זהים, התשואה השנתית גבוהה יותר.
המשך »
על מנת לבחון את כדאיות ההשקעה באיגרות החוב השונות יש להתייחס הן לתשואה של איגרת החוב והן לסיכון הכרוך בהן. איגרות חוב של חברות בעלות סיכון נמוך תשאנה תשואות הנמוכות יותר מן התשואות של איגרות החוב של החברות ה"מסוכנות" (סיכון במובן היכולת של החברה המנפיקה לעמוד בתשלומי האג"ח).
כאשר בוחנים את התשואה של איגרת החוב יש להבחין בין סוגים שונים של תשואות:
תשואת החזקה – מודד את הרווח בדיעבד שהיה למשקיע אשר החזיק את אגרת החוב ממועד אחד למשנהו.
המשך »
אג"ח להמרה אלו הן איגרות חוב, המונפקות ע"י חברות, ושבנוסף לתכונות הרגילות שלהן כאיגרות חוב (תשלום ריבית ופדיון הקרן), הן ניתנות להמרה למניות החברה המנפיקה. סוג המניה ויחס ההמרה נקבעים בעת ההנפקה.
(בסוג זה של ני"ע נכללים גם שטרי הון הניתנים להמרה).
המשך »
איגרות החוב הממשלתיות מונפקות באופן שוטף במהלך כל החודש לפי דרישתו של האוצר ועפ"י מדיניות הנקבעת ע"י בנק ישראל. לכל איגרת חוב "תנאי מסגרת" הנקבעים בתקנות מלווה מדינה. תנאי מסגרת אלו קובעים את מועד הפידיון של האג"ח, סוג הריבית וכדו'. איגרות החוב נבחנות זו מזו לפי שלושה מאפיינים עיקריים:
אופן ההצמדה – האם האיגרת צמודה לכוח קניה שיקלי, דולרי או שאינה צמודה כלל.
סוג הריבית – ריבית קבועה או ריבית משתנה עפ"י 'עוגן' מסוים (ריבית פריים, ממוצע תשואות כלשהוא וכו').
המשך »
איגרת חוב: שטר המקנה למחזיק בו זכות לקבלת ריביות ותשלום הקרן במועדים הנקובים מראש. באיגרת החוב מצויינים:
שיעור הריבית השנתי + מועדי תשלום הריבית.
פרטי ההצמדה (אם קיימת).
מועד/מועדי פרעון הקרן.
איגרות החוב מהוות אפיק השקעה מרכזי וחשוב למשקיעים רבים ושונים כגון: קופות גמל, קרנות פנסיה והשתלמות, בנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, מוסדות, מפעלים ומשקיעים מקרב הציבור הרחב. איגרות החוב נסחרות בבורסה לני"ע והמשמעות היא שמחזיק האיגרת אינו חייב לחכות ליום פירעונה אלא רשאי ויכול למוכרה בכל עת לאדם אחר. המשך »
בארץ קיימות קרנות אג"ח מסוגים רבים – קרנות אג"ח מדינה, קרנות אג"ח חברות, קרנות אג"ח להמרה, קרנות שקליות ועוד. הבחירה שלך צריכה להתבסס על הסיבות שבגללן אתה מעוניין להשקיע. התחל בכך שתשאל את עצמך מספר שאלות:
האם אני משקיע בכדי להשיג תשואה מיידית או לשם הגדלת הרווח בעתיד?
המשך »
כמו בשאר סוגי קרנות הנאמנות, גם קרנות נאמנות אג"חיות, מייצגות מגוון רחב של השקעות. לקרנות אלו יתרונות שונים. להלן חלק מהיתרונות הבולטים:
הכנסה קבועה
רבות מן הקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח מחלקות דיבידנדים אחת לתקופה קבועה. עובדה זו הופכת אותן לאטרקטיביות לקבוצות משקיעים שונות כגון פנסיונרים, המבקשים הכנסה קבועה. ההתחייבות לחלוקה ו/או מועד החלוקה משתנים בין קרן אחת לשניה.
המשך »
תגובות אחרונות