על מנת לבחון את כדאיות ההשקעה באיגרות החוב השונות יש להתייחס הן לתשואה של איגרת החוב והן לסיכון הכרוך בהן. איגרות חוב של חברות בעלות סיכון נמוך תשאנה תשואות הנמוכות יותר מן התשואות של איגרות החוב של החברות ה"מסוכנות" (סיכון במובן היכולת של החברה המנפיקה לעמוד בתשלומי האג"ח).

כאשר בוחנים את התשואה של איגרת החוב יש להבחין בין סוגים שונים של תשואות:

תשואת החזקה – מודד את הרווח בדיעבד שהיה למשקיע אשר החזיק את אגרת החוב ממועד אחד למשנהו.

תשואה לפדיון – מודד את הרווח העתידי, שיהיה למשקיע אשר יחזיק את האיגרת מיום קנייתה ועד למועד הפדיון שלה. (שיעור ההיוון השנתי לפיו הערך הנוכחי של תקבול, הקרן והריבית שווה למחיר האג"ח ביום החישוב). חישוב התשואה לוקח בחשבון את כל התשלומים העתידים להתקבל מאג"ח, והוא פונקציה גם של גודל ההשקעה ואופק ההשקעה.

על מנת להשוות בין השקעות לא מספיק לגזור את התשואה לתקופה אלא יש לתרגם את התשואות למונחי אותו זמן. נהוג לחשב את התשואה במונחים שנתיים.