מחירה של כל אופציה מורכב משני ערכים: ערך פנימי (Intrinsic Value) וערך הזמן.

ערך פנימי הוא ערכה של האופציה למימוש מיידי כלומר, אם ברגע זה פקעה האופציה והיא ממומשת.

לדוגמא – אם מדד המעוף עומד כעת על 412.23 נקודות, ערכה הפנימי של אופציית 410 Call הוא 223 ש"ח [100*(410 - 412.23)=223]. באופציות Call הערך הפנימי מחושב על ידי החסרת מחיר המימוש ממדד המעוף. באופציות Put הערך הפנימי מחושב על ידי החסרת מדד המעוף ממחיר המימוש כלומר, במדד 405.37 ערכה הפנימי של 420 Put הוא 1463 ש"ח.

אופציה אשר ערכה הפנימי הוא אפס או שלילי נקראת מחוץ לכסף (Out of the Money) בעוד אופציה אשר ערכה הפנימי חיובי נקרא בתוך הכסף (In the Money) . לדוגמא – במדד 412.34 , אופציות Call, אשר מחיר מימושן גבוה ממדד זה נקראות מחוץ לכסף. באותו דומה, אופציות Put, אשר מחיר מימושן נמוך ממדד המעוף נמצאות מחוץ לכסף. כל אופציה אשר מחיר המימוש שלה מאד קרוב למדד המעוף נקראת בכסף (At the Money) כלומר, האופציה עשויה להיכנס לכסף או לצאת מהכסף בהתרחש תנודות קטנות במדד המעוף.

חשוב לציין, כי גם אם אופציה נמצאת מחוץ לכסף, עדין סביר (ברוב המקרים) שהיא בעלת ערך כספי. ערך זה נקרא ערך הזמן. ערך זה מבטא את ציפיות המשקיעים לשינויי הצפויים במדד המעוף עד לתאריך הפקיעה.

לדוגמא – למרות שבמדד 395.56 לאופציית 385 Put אין ערך פנימי, עדין תתכן האפשרות, שמדד המעוף ירד מתחת ל- 385 והאופציה תכנס לכסף. משום כך, ככל שתאריך הפקיעה רחוק יותר, הסבירות שמאורע כזה יתרחש גבוהה יותר וערך הזמן של האופציה לכן, גבוה יותר. מכאן ניתן להסיק, שככל שמתקרב תאריך הפקיעה, (בהנחה שמדד המעוף אינו משתנה) בחלוף הזמן, מאבדת האופציה מערכה מידי יום. שחיקה זו בערך של האופציה נקראת תטא (Theta).

נוסחת בלק ושולס (Black & Scholes) – נוסחה מקובלת לחישוב השווי התיאורטי של האופציות. נוסחה זו פותחה ממודל המניח הנחות מסוימות ובעזרת חמישה פרמטרים מחשב את מחיר האופציה. חשוב לציין כי, לעתים קיים פער ניכר בין מחירה התיאורטי של האופציה לבין מחיר השוק שלה (=המחיר בו היא נסחרת).

הפרמטרים לחישוב מחיר האופציה הם:

* מחיר נכס הבסיס (מדד מעוף)

* מחיר המימוש של האופציה

* שער הריבית במשק (ריבית חסרת סיכון)

* הזמן עד לפקיעת האופציה

* סטיית התקן של נכס הבסיס

נגזרות הנוסחה – מתוך נוסחת בלק ושולס ניתן לגזור את התנהגות שוויון התיאורטי של האופציות כפונקציה של כל משתנה בנפרד.

0. דלתא – השינוי במחיר התיאורטי של האופציה, כתוצאה משינוי של נקודה אחת במדד המעוף. לדוגמא, אם לאופציית
Call דלתא 74 אזי, עליה של נקודה במדד תגרום לעליה של 74 ש"ח במחיר התיאורטי של האופציה. באופן דומה, כיון שהדלתא של אופציות Put היא שלילית (שווי האופציה יורד עם עלית המדד) אזי, אם לאופציית Put דלתא -50, כאשר מדד המעוף ירד בנקודה, יעלה שוויה של האופציה ב- 50 ש"ח.

1. גמא (
Gamma) – השינוי בדלתא של האופציה כתוצאה משינוי של נקודה אחת במדד במעוף.

2. תטא (
Theta) – השינוי במחיר התיאורטי של האופציה כתוצאה מהתקרבות בעוד יום לקראת תאריך הפקיעה. ככול שרחוק יותר תאריך הפקיעה, שוויה התיאורטי של האופציה גבוה יותר. מכאן, שהאופציות מאבדות מערכן עם חלוף הזמן לקראת הפקיעה. אם לאופציה תטא 16, היא תאבד 16 ש"ח משוויה התאורטי לקראת תחילת המסחר מחר. (בהנחה שכל שאר המשתנים ללא שינוי).

3. וגא (
Vega) – השינוי במחיר האופציה כתוצאה משינוי של אחוז אחד בסטיית התקן של מדד המעוף.

4. אומגה (
Omega) – אחוז השינוי במחיר האופציה כתוצאה משינוי של אחוז אחד במדד המעוף. נגזרת מודדת למעשה, את ה"מנוף" של האופציה כלומר, כיצד ישפיע שינוי של אחוז אחד במדד המעוף על השווי התיאורטי של האופציה.

5. רו (
Rho) – השינוי במחיר התיאורטי של האופציה כתוצאה משינוי של אחוז אחד בריבית במשק.