איגרות החוב הממשלתיות מונפקות באופן שוטף במהלך כל החודש לפי דרישתו של האוצר ועפ"י מדיניות הנקבעת ע"י בנק ישראל. לכל איגרת חוב "תנאי מסגרת" הנקבעים בתקנות מלווה מדינה. תנאי מסגרת אלו קובעים את מועד הפידיון של האג"ח, סוג הריבית וכדו'. איגרות החוב נבחנות זו מזו לפי שלושה מאפיינים עיקריים:
אופן ההצמדה – האם האיגרת צמודה לכוח קניה שיקלי, דולרי או שאינה צמודה כלל.
סוג הריבית – ריבית קבועה או ריבית משתנה עפ"י 'עוגן' מסוים (ריבית פריים, ממוצע תשואות כלשהוא וכו').
אורך חיי האיגרת – מספר השנים עד לתשלום הקרן.
תנאים כלליים של איגרות חוב ממשלתיות צמודות:
1. הקרן והריבית צמודות %100.
2. הקרן יוצאת לפדיון בסכום אחד בפידיון הסופי.
3. הריבית המשולמת חייבת במס בשיעור של %35.
4. מדד הבסיס של האיגרת לצורך חישובי הצמדה הוא מדד בגין חודש ההנפקה בו הונפקה הסידרה הראשונה (או שער הדולר ביום פרסום המכרז באגרות צמודות דולר).
5. המדד הקובע לצורך חישובי הצמדה לריבית ולקרן הוא המדד הידוע ביום התשלום (או השער היציג של הדולר ביום השני לפני מועד תשלום האיגרת באגרות צמודות דולר).
6. באג"ח צמודות מדד רואים את מועד ההנפקה ביום האחרון לחודש בו הונפקה.
סוגי אג"ח ממשלתי
אג"ח צמודות מדד
אג"ח צמוד מדד הינו כלי השקעה ייחודי, שאינו קיים במדינות אחרות והוא נועד להגן על המשקיעים מפני שינויי מחירים. אג"ח זה אטרקטיבי כאשר צפויה רמת אינפלציה גבוהה כיון שהוא מקנה הגנה כמעט מלאה מפני האינפלציה (למעט הפסדי מדד בפדיון).
גליל – יכולה להיות מונפקת לתקופה של 7 עד 20 שנים. הקרן והריבית צמודים למדד. כיום מונפק הגליל בריבית קבועה בשיעור של %4 ברוטו, הריבית משולמת אחת לשנה.
שגיא – יכולה להיות מונפקת לתקופה של 5 – 6 שנים. הקרן והריבית צמודים למדד. הריבית הינה קבועה בשיעור שנתי של %3 ברוטו, והיא משולמת אחת לשנה.
כפיר – יכולה להיות מונפקת לתקופה של 4 עד 25 שנים. כיום מונפקת ל- 6 שנים. הקרן והריבית צמודות למדד. הריבית הינה ריבית משתנה והיא נקבעת עפ"י ממוצע משוקלל של תשואות ריאליות ברוטו לפדיון של אג"ח ממשלתי צמוד מדד, העומדות 3 – 5 שנים לפני מועד פדיונן הסופי. החישוב יתבצע עפ"י התשואות בימי המסחר ב- 2 החודשים הקלנדרים שקדמו לחודש בו משתנה הריבית ויערך ע"י בנק ישראל. תשלום הריבית הינו חצי שנתי או רבעוני.
איגרות הכפיר הונפקו לראשונה בספטמבר 1990 כאשר אחת ממטרותיו של בנק ישראל בהנפקתן, היתה יצירת מכשיר השקעה בעל סיכון מחיר נמוך מתוך הנחה, שככל שהקופון דומה לרמת התשואות בשוק, האג"ח תסחר בסביבות הפארי שלה ובכך נוצר אפיק השקעה, המניב תשואה תקופתית הולמת ושומר על מחיר ריאלי יציב.
אג"ח צמודות לדולר
אפיק זה הינו אטרקטיבי כאשר צפוי פיחות או כאשר למשקיע מסוים ישנן התחיבויות דולריות והוא רוצה להגן על כספו.
גלבוע – מונפקת ל- 5 שנים. הקרן והריבית צמודות לשער היציג של הדולר. הריבית הינה ריבית משתנה בשיעור ריבית הליבור (ריבית שנתית לפקדונות בדולרים לתקופה של ששה חודשים כפי שמפרסמת סוכנות הידיעות של רויטרס, שני ימי עסקים לפני מועד תחילת תקופת הריבית) בתוספת או בניכוי שיעור, שמפורסם ע"י בנק ישראל, לגבי כל סידרה.
אג"ח ממשלתיות שאינן צמודות
אגרות חוב אלו אטרקטיביות כאשר שיעור האינפלציה מתמתן. תשואת אפיקים אלו הינה נומינלית ולכן כל משקיע יבחר האם להשקיע באפיק זה על פי הערכותיו לגבי שיעור האינפלציה הצפוי. טווחי ההשקעה באפיקים אלו הם קצרים בד"כ.
גילון – יכולה להיות מונפקת לתקופה של 1 – 10 שנים. כיום מונפקת ל- 7 שנים. גילון זוהי איגרת שאינה צמודה אך נושאת ריבית נומינלית משתנה שנקבעת ע"י בנק ישראל. הריבית נקבעת על פי שיקלול ממוצע שיעורי התשואות במק"מים לטווח של 3 – 12 חודשים ובתוספת קבועה, שיכולה לנוע בטווח של %0 עד %4. תשלום ועדכון הריבית בגילון הינו אחת לחצי שנה.
שחר- אג"ח לא צמודה הנושאת ריבית קבועה. האיגרת יכולה להיות מונפקת לתקופה של 1 עד 20 שנה. כיום מונפקת האיגרת ל- 3 שנים. גובה הריבית נקבע מראש לכל חיי האיגרת והיא משולמת אחת לשנה.
מק"מ – מלווה קצר מועד המונפק לשלשה חדשים, חצי שנה ולשנה (כאשר לפי התקנות ניתן להנפיק לתקופות שונות מאלו – הקצרות משנה). המק"מ אינו צמוד ואינו נושא ריבית ומונפק בנכיון (מחיר הנמוך מערכו לפדיון שהוא 100). אין נכוי מס על דמי הנכיון. הנפקות המק"מים, היקפן והפעילות בהן נתונים בידי בנק ישראל. המק"מ משמש את בנק ישראל כאחד מכלי המדיניות המוניטרית שמטרתה ספיגת כסף, הזרמתו וקביעת שיעורי הריבית.
הנפקת המק"מ נערכת תמיד בימי ג' כאשר החיוב הכספי מתבצע יום למחרת. פדיון המק"מ יהיה תמיד ביום ד' בשבוע. הנפקת המק"מ נעשית באמצעות מכרז על התשואה. לכל סדרות המק"מ ישנו מספר מזהה המורכב מ 4 ספרות. עפ"י מספר זה ניתן לדעת מהו תאריך פדיון המק"מ כאשר הסיפרה הרביעית מציינת את שנת הפידיון של האג"ח (9 עבור 1999, 8 עבור 1998), הסיפרה השלישית מציינת את השבוע בו יוצא המק"מ לפדיון ושתי הספרות הראשונות מציינות את חודש הפדיון. לדוגמא: מק"מ 1028 יצא לפדיון בשבוע השני בחודש אוקטובר 1998.
|
X |
X |
XX |
|
שנה |
שבוע |
חודש |
(מק"מ עתידי – מלווה קצר מועד למסירה עתידית. מונפק ע"י מכרז כאשר המק"מ נמסר למזמין 3 חודשים לאחר יום ההנפקה וזאת במחיר המשקף תשואה, שנקבעה ביום המכרז. לאחר המסירה מדובר במק"מ רגיל).
| המידע המוגש כאן לוקט מתוך אתרי אינטרנט רבים וזכויות היוצרים שיכים להם מידע זה נלקח מתוך אתר דה מרקר |






תגובות אחרונות